אין מותגים שמוכרים מכוניות

+ שי, עשיר מתחיל. מחפש רכב. האמת, מחפש עוצמה! הכרה!
שי קונה BMW
“תראו את המנועים, תשמעו את הטריקה, חולה על הריח של העור. שיוואווו”
כל פעם שעוצר בחריקה שקטה ברמזור הוא מסתכל לצדדים, כולם הבינו שהם אפס לידו?!

+ יפעת, אישה צעירה, רוצה לקנות איפור טוב שיחזיק מעמד, 
מדמיינת איך תראה עם איפור של כוכבת ותשאיר באבק את כולן. 
יפעת קונה איפור של ‘בובי בראון’.
מלטפת את הקופסא, מריחה את הליפסטיק, נותנת למברשת להחליק על פניה. יפעת מרגישה יפיפייה, 5 טונה ביטחון עצמי יש בקופסא קטנה של 30 ג’ סומק.

+ ענבל, אמא לחמש בנות חייבת בשבילן פיג’מות. צריכה להראות לעצמה, לבעלה ובעיקר לחמותה שיודעת להלביש את הילדים חמוד ובעיקר בכלום כסף. 
ענבל קונה לבנות פיג’מות בפוקס. אוהבת לחזור עם השקיות הענקיות, המפוצצות, עם הצבע האדום של הסייל והחשבוניות הארוכות כאורך הגלות.לחתוך את התוויות ולמלא את הארון ערמות בגרושים:

7 קפוצונים ועוד 6 טייצים, 3 שורטים לבעלה וקפוצ’ון ענק ענק לחמותה.
אין עלייך ענבל. את מבינה. את יודעת לקנות.

אנחנו לא מוכרים מוצרים אנחנו ממלאים צרכים רגשיים

אתם כבר מזמן לא מוכרים מוצרים, לא מוכרים שולחן וכיסא,
לא מוכרים חבילת שוקולד וגם לא שירותי הפלגה ביאכטה.

אתם ממלאים צרכים רגשיים.

כבני אדם יש לנו סולם של צרכים רגשיים וזה מה שאנחנו מחפשים למלא.
ככל שאנחנו בעלי יכולת חומרית או אינטלגנטית / דתית גבוהה יותר, 

אנחנו עולים עם הצרכים שלנו בשלבי הסולם.

סולם הצרכים לפי מודל ‘מאסלו’

בהתחלה ובשלב ראשון נזהה את הצרכים הפיזיים הבסיסיים כמו אכילה, שינה, שתיה. בשלב השני, נראה את הצורך בביטחון בקיום הפיזי, אנשים ינסו להשיג יציבות משפחתית, תעסוקתית וכלכלית. 
בשלב השלישי האדם זקוק להשתייכות ומחפש להרגיש מקובל, חלק מחברה ונאהב. 
בשלב הרביעי, אנשים מחפשים להרגיש מכובדים על ידי אחרים ועל ידי עצמם. מחפשים מעמד, הכרה חברתית והערכה מהסביבה ומהעבודה.
בראש הסולם עומד המימוש העצמי, אנשים בשלב הזה רוצים להוציא לפועל את הכישרונות הייחודיים שלהם ולהגיע לביטוי ומימוש .

לפי תאוריית הצרכים של מאסלו נוכל לעבוד ולהבין ולנתח את קהל היעד. 
באיזה שלב הוא נמצא, מה הוא בעצם מחפש כרגע בחיים שלו.

אז, איך תעשו את זה אתם? עם יקב היין שלכם?
איך תעבדו ותשווקו את חברת ההפקה שלכם?

תקשיבו, יש עוד הרבה יקבים בסביבה, יש עוד הרבה חברות הפקה.
אתם צריכים להיות מותג שמתחבר באישיות, בנראות ובערכים שלו
לצרכים ולרצונות של הלקוחות.

ואז הם יבואו, כי אתם בדיוק מביאים את מה שחסר להם.

זה כל הסיפור בקצרה. 
אבל עבודת עומק שלכם.

התאמה בין הצרכים של המותג לשירות שלכם

בואו נדגיש. 
צריך שיהיה התאמה בין הצרכים של הלקוחות שלכם, לבין מה שהמותג והשירות שלכם יכול להציע. קוראים לזה ‘הלימה’ חשוב ביותר כדי שהמותג שלכם לא ייצור דחיה שיגרום הפער בין המציאות לבין מה שהמותג מתיימר להציג.

בעסקים כמו בעסקים. 
חייבים סיכום קצר ובועט.

יש לכם יקב של יין טוב?
נעשה רשימה של הצרכים שאת יכולים למלא ובצד השני הצרכים של הלקוחות שלכם או אנשים שהם בקהל היעד הרלוונטי שלכם וננסה להתאים ולתווך ביניהם.

צרכים אפשריים: רוצים לשתות, רוצים להתחמם, רוצים להתחבר, רוצים לאהוב, להרגיש נחשקים, להרגיש חכמים, להגיע לביטוי עצמי. להיות סמל ומעמד.

ומה המוצר והמותג שלכם יכול להציע. איזה אישיות הוא יכול להכיל בתוכו.
הוא חכם? הוא בריא? הוא חברי? הוא מחשק? הוא סנוב? הוא יקר נורא? הוא מבין ומתוחכם?

זה השלב הראשון בלהיות מותג. אמיתי. נכון.

אפאחד לא רוצה שיגללו אותו בפיד האינסופי

אביב פסטורלי שמש וים, 

נכנסנו למלון עם המזוודות ביד וציפיות בשמיים.
בפרוספקט הכל היה נראה מבטיח כל כך.
הדבר הראשון שקיבל את פנינו היתה פקידה עצבנית צועקת, אחרי סאגה לא נעימה עלינו לחדר. במקום מצעים מכותנה מצרית ורקמה עם השמות שלנו, אמבטית קצף וג’קוזי מפנק.
קיבלנו חדר מבולגן עם ריח נטוש של לימון ושערות של חיית מחמד,
והנוף.. עוצר נשימה לפיר של המעלית ופתח אוורור לקומת המטבח.
היינו מיואשים, ורעבים. הו הו כמה רעבים.

אחרי יום של סחיבות ונסיעות עד למלון המובטח.
ירדנו לחדר אוכל. 
מוסקה. הדבר היחיד שהיה נראה אכיל בין כמה קערות עם אוכל לא מזוהה,
היינו מ ו ר ע ב י ם כמו כלבים אחרי ריצה של שבוע.
אחרי 2 ביסים מהמוסקה, רצנו להקיא את הנשמה.
כל השמן שיש בעולם. הכניסו למוסקה הזו. והחצילים. בטח מהדור הקודם.
פלא שהיום. שנים אחר כך. אף אחד לא יכול אצלנו להריח תרסיס לימוני או מוסקה?
זו היתה חוויה רעה!

אתה באמצע שומכלום באיזה חור בעולם. לבד. עזוב.
לא יודע מה עושים מחר. מה עושים אתמול.
בא לך משהו. אמצע היום משוטט, נכנס לחנות.

בום! פלאשים! במבה אוסם.

אתה זורח. מה אתה זורח?
משלם על החבילה כמו מטיל זהב.

ו – – אתה טועם את הבמבה, אתה לא נהנה.. פשוט הגוף שלך צמרמורת.
כולה..במבה, מה עכשיו הריגוש הזה?

נו ברור.. מזכיר לך את הבית. את המשפחה, את החברים. את הארץ.
הטעם, הריח, המרקם שנמס לך בפה.

לחיות. זה לחוות

החושים שלנו קולטים את התחושות ומעבירים אותם למח.
חוש הראיה, חוש השמיעה, חוש הטעם, חוש המישוש..
ככל שמעורבים חושים שונים בסיטואציה מסוימת, החוויה נטמעת אצלנו חזק יותר וטוב יותר. 

אנחנו נוגסים בשוקולד משובח, פטיפור ‘של הביוקר’ מקלפים שלוש עטיפות ואחת פרגמנט, ומולנו כמו נסיך, פיסול מיניאטורי של שוקולד בארומת קפה.
אנחנו מביטים בו, והוא בנו. ואז כמו מתוך חלום אנחנו נוגסים ביצירה וקרם מתקתק של נוגט פורץ מבעד לחומות החומות הדקות. 
אנחנו נהנים מההפתעה, מהמרקמים, מהצורה. זה היתה חוויה מתוקה ומענגת.

זה לא היה רק שוקולד איכותי של 90% מוצקי קקאו, זה הרבה מעבר.
חוש הראיה, המישוש, הריח היו מעורבים כאן בפרטים הקטנים. 

 

מה זה קשור אלינו לעסקים

אנחנו רוצים לתת ללקוחות שלנו להרגיש חוויה טובה כשהם מבקרים בייקב או בהפקה המוזיקלית שלנו, שיהנו באמת בטיול ג’יפים או מהשהות בחנות הבוטיק שלנו. אנחנו חייבים להשאיר אצלם חוויה טובה ועמוקה. 
אתם בטוח יודעים שההלקוחות הכי טובים שלנו זה לקוחות חוזרים. הם מכירים את המוצר ורוצים לחזור ולהנות ממנו ומהשירות שסיפקנו להם.

 

איך אנחנו יכולים לתת חוויה אמיתית ללקוחות שלנו? 
בשביל שיזכרו אותנו לטובה
ולא יגללו אותנו בפיד האנסופי של החיים?!

בעולם שכולו מסרים ויזואלים שטוחים, איך נוכל להתמודד מול הנצנצים ואבק הכוכבים של הפקות עם הרבה כסף והמון אנרגיה?
אנשים חשופים לגירויים עצומים בכל המישורים. רוצים לראות אוכל? הכל בכיף היד מיפן ועד איטליה. רוצים מוזיקה? יש יוטיוב ספוטיפיי ועד חמש אפליקציות מוזיקה שהשיקו אתמול. רוצים חברים? מתחברים לפייסבוק/וואצאפ// אינסטללה..

 

אז איך בכל זאת נוכל להתגבר על כל הגירוי הויזואלי 
שאופף את הלקוחות שלנו?!

תחשבו הפוך. 
דווקא בעולם שכולו מלא בגירויים ויזואלים, כל החושים האחרים משוועים להתייחסות.

טעם אמיתי, מוזיקה וצלילים שמגיעים מכלי נגינה, מגע של נייר, בד, קופסא. ריח שאפשר לנשום ולא צריך לדמיין.

 

 

בואו נדבר ביזנעס

יש לכם יריד מכירות של רכב?
תתחילו לספור את החושים שהולכים להשתתף בחגיגה.

חוש הראיה? בלוני הליום ורכבים בוהקים עם סרטי מתנה.
חוש המישוש? תנו להם פרוספקטים עם כריכת עור,וסמל כסף מובלט.
חוש הריח? תפזרו קצת תרסיס של עור חדש.
חוש הטעם? תנו להם לטעום משהו, בר אלגנטי.
חוש השמיעה? איזה סגנון לקוחות? צעיר? מוזיקה רועשת, מנהלים? מוזיקה קלאסית..

והי..
תזהרו מעודף גירויים. הכל במינון. כי אז הלקוחות שלכם יהיו מוצפים ויאבדו את הראש.

הלקוחות לא רק יראו רכב חדש. הם יחוו חוויה ארוכה ולאורך זמן. 

יש לכם מסעדה.
תשבו ותעשו ספירת מלאי.
איזה ריח יהיה במסעדה, איך יראו המנות ובאיזה כלים, מה נשמע ברקע ולא רק מוזיקה אלא גם הצלילים של הסכום, הכוסות זכוכית, הצעדים של המלצרים על ריצפת הפרקט, איזה חומרים התפריט יוגש, האם יהיה מגבונים ומסטיק להרגשת רעננות אחכ. 
תחשבו על כל מה שאנחנו יכולים לקלוט בחושים. זה מה שבסוף יזכר לכם, לטובה. או חלילה וחס לרעה…!

סיכמנו?!